"אכלתי שתי חתיכות שניצל, לא יודעת הרגשתי שאני חייבת לאכול את זה, היה לי צורך כזה.
ועכשיו אני ממש מרגישה מבואסת…" 
מזדהים? קרה לכם פעם משהו דומה? 
כלי נהדר להבין מה פה קורה
אותו אני ללקוחות מפזרת
וגם אני אישית
בו נעזרת 
רק לפני כן ברשותכם 
מניחה פה לפניכם 
מקרא רגשות ל"באסה המצויה"
בה כולנו לוקים ללא אפליה 
המקרא תורם להבנת המתחולל בתוכנו
ובדרך זו נשדרג את קיומנו 
אז "הבאסה המצויה"
עלולה להכיל בתוכה:
אכזבה/ תסכול/ חרטה/ אשמה/ בושה/ דכדוך/ כבדות/ עגמומיות/ צער
כל מרכיב לבד בצלחת
או הכל יחד באותה הקלחת 
אז מה הפריע לאותה המתייסרת?
למה הגדירה את ארוחת השניצל כארוחה סוררת?
כדי להבין זאת ולהסיק מסקנות
שיעזרו לה
ולכם להבא שמחים יותר להיות 
מניחה פה ראשי תיבות
שאת השגיאה יעזרו לזהות 
מ א כ " ל
הכווונה –
מה אכלת = סוג האוכל (למשל מתוק, מטוגן, בשרי)
מתי אכלת = עיתוי (למשל מיד אחרי ארוחה גדולה, לפני אימון, לאחר שעות ארוכות של צום, לפני השינה)
איך אכלת = צורת האכילה (בעמידה/בריצה/במהרה ואולי כמעט ללא לעיסה)
כמה אכלת = כמות (כפית או חבית)
למה אכלת = סיבה (אולי כי בעצם חיבוק רצית
ולא ידעת איך להגיד)
יחד קיבלנו = מאכ"ל!
ועכשיו כולם ביחד – מאכ"ל!!!
במקרה של אותה המקסימה
לאחר צלילה מהירה לנפשה 
הבינה כי כמות השניצל – זו הייתה הבעיה!
ובפעם הבאה היא תזכור
שלא חייבים את כל השניצל
לזלול 
וזו חברים – ההתחלה
לניהול אכילה ללא קושי
כדי שלהבא
יהיה אפשר לאכול ללא דופי
כי ברגע שמבינים מה בדיוק מפריע
קל יותר לשינוי להגיע 
אז קדימה תתחילו ליישם
את הכלי 
כי הפנמה שלכם זה אושר בשבילי 
